Tag / הישראליות

    טוען פוסטים...
  • חַנָּה סֶנֶשׁ – הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    כתבה: אבירמה גולן
    אייר: אלון געש

    חנה סנש נולדה בבודפשט שבהונגריה, ילדה שעיניה תכולות כמו הים וחיוכה רחב. מגיל צעיר היתה משוררת מחוננת, אבל עזבה הכל מאחוריה ועלתה לבדה לארץ ישראל, למדה חקלאות והיתה ממקימי קיבוץ שדות ים. כשפרצה מלחמת העולם השניה וסכנה רחפה מעל לראשיהם של יהודי הונגריה, חנה הצטרפה לפלמ"ח במטרה לצנח מאחורי קו הגבול בארץ הולדתה ולעזור לבני עמה.
    היא לא שבה מהמשימה, אבל ספורה חקוק בזכרון ובשירים שהשאירה אחריה. הילדה הקטנה והעקשנית הפכה לסמל של חלוציות וגבורה.

  • הֵלֵנָה כַּגַן

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    סיפרה: דורית גני
    איירה: ענבל אבן
    כשד"ר הלנה כגן הצעירה הגיעה לארץ ישראל, אמרו לה שנשים לא יכולות לקבל מידי השלטון הטורקי רשיון עבודה כרופאות. אמרו לה גם שאין צורך ברופאה נפרדת לילדים, אך דבר לא ריפה את ידיה. שפע של כשרון, חריצות ואהבת אדם מופתית איפשרו לה להיות לרופאת הילדים הראשונה בארץ ולזכות בתארים כמו "רופאת הפלא" ו "מושיעת הילדים". לא היו לה ילדים משלה, אבל דורות של ילדיםבני כל גיל, לאום ודת מצאו אצלה עזרה ומרפא.

  • הֶנְרִייֶטָה סֹאלְד

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    מומלץ משרד החינוך תש"ף

    כתבה: דורית גני
    אירה: אורן אקריש-ביטון
    הילדים העייפים, ילדי תנועת "עליית הנוער" הציונית, ירדו מהאנייה בנמל חיפה והביטו בחשש לעבר הארץ החדשה, הלא מוכרת. לבסוף נחו עינהם על אשה לא צעירה שעמדה שם והמתינה לקבל את פניהם. די היה בחם עיניה ובחיוכה הטוב כדי להפיג מעט את חששותיהם. האשה הזאת היתה הנרייטה סאלד, וזהו סיפורה. סיפור על ילדה חכמה שתמיד שאפה לעשות טוב, והיתה לאשה נאורה, רבת פעלים ואוהבת אדם שהצילה ושנתה חיי רבים.

  • רָחֵל

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    כתבה: אבירמה גולן
    איירה: בינה כץ

    היא היתה הקטנה בין אחיה ואחיותיה, צחקנית ושובבה, אהבה לצייר ולכתוב, ויום אחד, בדרך למקום אחר, הגיעה לארץ ישראל ביחד עם אחותה. ומרגע שרחל בלובשטיין הגיעה לכאן, היא בקשה "לנגן במעדר ולצייר על האדמה". בחות העלמות לחוף הכנרת הגשימה את חלומה, אבל רק כעבור שנים, על מטת חליה, בחדרה הצר בתל אביב, החלה לכתוב את שיריה הנלאים, פורצי הדרך בפשטותם החכמה והנוגה.
    "מה ירבו פרחים בחרף על הכרך/ דם הכלנית וכתם הכרכם/ יש ימים פי שבע אז ירוק הירק/ פי שבעים תכולה התכלת במרום" , כך היא כתבה, המשוררת רחל, וכך כלנו שרים עד היום.

  • זַ'קְלִין כַּהֲנוֹב

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    כתבה: אבירמה גולן
    אירה: רוני פחימה

    ז'קלין כהנוב נולדה בקהיר שבמצרים. היא דברה אנגלית, צרפתית וערבית ואהבה את ספורי התנ"ך.
    כשבגרה נסעה לארצות רבות, למדה וכתבה והיתה לסופרת ידועה. בישראל היא פרסמה מאמרים שהקדימו את זמנם והשפיעו רבות על סופרים ואנשי רוח בני דורה.
    הם למדו ממנה שהאדם חשוב מהרעיון, שהחמלה קודמת לכל עקרון.

  • שָׁרָה לֵוִי תַּנַאַי

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    כתבה: אבירמה גולן
    אירה: ליהי יעקב

    שרה התחילה את חייה בעוני וביתמות, אבל בכישרון עצום ובשמחת יצירה נדירה הצמיחה את עצמה וסחפה את כל סביבתה. גננת, שחקנית, סופרת, משוררת ומלחינה – שרה כתבה כמה מן השירים הכי יפים של ילדותנו, ומתוך המסורת העתיקה בראה מחול ישראלי מקורי וחדש.
    שרה לוי-תנאי, הילדה שראשה תלתלים ועיניה בוערות, הייתה לאמנית גדולה ששינתה את התרבות העברית כולה.

  • אָנָה טִיכוֹ

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    כתבה: אבירמה גולן
    אירה: ענבל לייטנר

    מאז שהייתה קטנה אנה ידעה שהיא תהיה ציירת. וכשהגיעה מווינה לירושלים לעזור לבעלה, רופא העיניים ד"ר טיכו, נפשה נקשרה בנוף הקדום.
    בסגנון ייחודי, בעיפרון ובגיר, בעט ובפחם, היא הנציחה את אנשי ירושלים, את העיר, את הסלע וההר. הילדה העקשנית היתה לאמנית בינלאומית חשובה.
    ציוריה מצגים בעולם כלו, אך גם בביתה היפה בירושלים, שכמו בחייה, פתוח לכל אדם.

  • גּוֹלְדָה מֵאִיר

    הַיִּשְׂרְאֵלִיּוֹת

    מומלץ משרד החינוך תשע"ט

    כתבה: דורית גני
    אירה: לי-אור עצמון פרואין

    סיפורה של גולדה מאיר מתחיל בבית עני באוקריאנה, וממשיך בארצות הברית שאליה הגרה עם משפחתה. עוד כילדה קטנה התגלתה כנואמת מוכשרת, בעלת יכלת שכנוע וחוש צדק מפותח. בחריצות, בכשרון ובעקשנות היא הצליחה להתגבר על מכשולים שעמדו בדרכה ולממש את חלומותיה. כשתגדל , יעזרו לה אותן תכונות להתקדם בסביבה שכולה גברית, לקחת חלק משמעותי בהקמת המדינה ולהיות לאשה הראשונה- ולעת עתה היחידה- שעמדה בראש ממשלת ישראל.