המחברת הסודית של לילי למפיון/ מאת אמנדה סתרס

image001המחברת הסודית של לילי למפיון:

"קוראים לי לילי למפיון, יש לי שני בתים, אח קטן, חסילונה סגולה, מטפלת מסריחה, והרבה יותר מדי דמיון. אם מצאתם את המחברת הזאת, בבקשה תחזירו אותה אלי, תודה!"

 

הביקורות מהללות:

הקסם של לילי למפיון / רוני גלבפיש

lilly1ספרים עם קסם.
זה לא אומר שהם צריכים להיות פנטזיה. זה לא אומר שהם ליריים ומאוהבים בעצמם. זה לא אומר שהם מוכרים אשליות. זה לא אומר שהם לא ריאליסטיים, עד כאב לפעמים.

בזכות העין הטובה של הסופרת הנהדרת דקלה קידר קניתי בשבוע הספר ספר מהוצאת צלטנר. לא קראתי אותו מראש, אבל אתמול, כשהיינו תקועים על כביש 6, שלפתי אותו מהתיק והקראנו אותו בתורות להללי.

"המחברת הסודית של לילי למפיון" שמצאה (!) אמנדה סתרס הוא ספר יוצא דופן עד מאוד.
כשההורים של לילי נפרדו, היא חשבה שהיא הולכת להיעלם.
הרי נולדתי כי הם אהבו אחד את השני, אז אם הם לא אוהבים יותר, בטח גם אני אעלם. ככה אמרתי לעצמי.
ובכל זאת נשארתי.
איזה יופי!

ובכל זאת, הצרות רק מתחילות. אחיה הקטן של לילי חולה בסרטן. אמא שלה עצובה. אבא שלה רודף שמלות. סבתא אחת שלה מעדיפה ממתקים על פני הילדים, והשנייה גבוהה מדי ומשחקת כדורגל, אבל היא נחמדה. הדוד שלה הומו והמטפלת שלה מסריחה.

בנוסף לכל אלה, היא עוברת מפריז לניו יורק, כדי שאחיה יעבור טיפולים, ושני סינים זעירים עוברים לגור בכיס שלה וגורמים לכולם לחשוב שהיא משוגעת לגמרי.

כמו שאתם מבינים, מדובר בספר היפר ריאליסטי ברובו. כמו למשל הרגע שבו לילי מפטפטת בסקייפ עם אביה ורואה חזייה ורודה תלויה מאחוריו. כמו האחות הקטנה שבדרך. כמו משפחה דיספונקציונלית מטורפת.

אבל איזה קסם! זה ספר מצחיק, עמוק וחכם שמלמד כל כך הרבה על העולם, כמו שהוא באמת, בלי רגע של דידקטיות, בהומור משגע.

הילדים, כולם, מגיל 6 ועד 14, מצאו שהוא מרתק. הוא פתח דיון על כל כך הרבה דברים – מהסינים הקטנים, דרך הסרטן ואנשים מסריחים ועד מצבים חברתיים מורכבים.

אבל בעיקר, הוא גרם לכולנו להיבלע לגמרי בתוכו, להכיר את לילי ולהתאהב בה. היום אנחנו לוקחים אותה לים. כדאי לכם גם."

PastedGraphic-1 grandma

נירה לוין משבחת:

"לילי למפיון היא גיבורה ספרותית מהסוג המוכר פחות בספרות לגילאי שש עד שמונה (קוראים-בעצמם או קוראים-מאזינים); לאחר שהוריה נפרדו היא חיה עם אמה ואחיה הצעיר ממנה ועם בן זוגה החדש של האם, אבי התינוק שעתיד להיוולד לה. אחיה של לילי חולה, וכשמחלתו מחמירה עוברת המשפחה לניו יורק כדי שיוכל לקבל את טיפול רפואי מתאים.
רצף האירועים – פרידת ההורים, כניסת גבר חדש למשפחה, מחלת האח, פרידה מהאב הביולוגי ומחברתה הטובה ביותר, מעבר לארץ חדשה, לשפה כמעט חדשה ולמסגרת חינוכית חדשה – ובנוסף לכך אשפוז האח המדלדל את משאבי הזמן ותשומת הלב ההוריים – יוצר עומס יוצא דופן בספר לקוראים כה צעירים – אבל אינו דמיוני. בנוסף, בסיפורה של לילי, שלא כמו בסיפורים ריאליסטיים מאותה קבוצה, קשה לזהות עמדה מגוננת או חומלת של המבוגרים; קורא מבוגר עשוי להגדיר את התמורות התכופות בחייה של לילי כטלטלות על גבול הקטסטרופה – ובכל זאת הדברים שמספרת לילי בטקסט ובאיורים (הנקראים כיומן אותנטי מכל בחינה) מציגים ילדה עצמאית, דעתנית ובעלת כוחות נפש וחוש הומור מפותח, המתבוננת בסקרנות במה שסביבה, מבינה חלק מן המתרחש ומפרשת על פי כוחה את היתר, מביעה בחופשיות את רגשותיה ומתמודדת עם מה שמזמנים לה החיים בדרכים האופייניות לבני גילה; בין היתר – באמצעות זוג חברים דמיוניים המופיעים בתודעתה עם המעבר הקשה לניו יורק. "

לכתבה המלאה:

 על 'לילי למפיון' – כתבה מאת נירה לוין, באתר 'dafdaf'

כתבה של יותם שווימר על 'לילי למפיון', באתר 'הפנקס'

 

Lili-Lampion-Nanny
אל תשאלו…

 

 קטע וידאו מתוך הצגה מוסיקלית על לילי למפיון  Lili-Lampion-Aunt