וּמָה אִם תְּנַסּוּ?
וּמָה אִם תְּנַסּוּ?
מֵאֵת: קוֹבִּי יָמָאדָה
תִּרְגֵּם: יְהוּדָה אַטְלַס
כִּשָּׁלוֹן עָלוּל לִהְיוֹת מְאַכְזֵב, שׁוֹבֵר לֵב אֲפִלּוּ,
אֲבָל הַסִּפּוּר אֵינוֹ מִסְתַּיֵּם בִּנְקֻדָּה זוֹ. כִּי יֵשׁ לַכִּשָּׁלוֹן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מָה לְהַצִּיעַ. כִּשָּׁלוֹן הוּא צַעַד הֶכְרֵחִי לִקְרַאת לִמּוּד, צְמִיחָה, שִׁפּוּר עַצְמִי. הוּא מַרְאֶה לָנוּ עַד כַּמָּה אָנוּ עֲשׂוּיִים לִרְצוֹת בְּמַשֶּׁהוּ, וְכַמָּה אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לְהַשְׁקִיעַ כְּדֵי לְהַשִּׂיגוֹ. הוּא מְאַתְגֵּר אוֹתָנוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים, לָקוּם עַל רַגְלֵינוּ – וּלְנַסּוֹת שׁוּב…
"הַפַּחַד מִפְּנֵי כִּשָּׁלוֹן הוּא הַדָּבָר הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר, שֶׁמּוֹנֵעַ מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַתְחִיל. הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהַגִּיעַ לְאָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה הִיא לַעֲשׂוֹת צַעַד בַּכִּוּוּן הַזֶה.
"וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה הִיא – לְהַתְחִיל."
"כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לְהִכָּשֵׁל,
אֲנַחְנוּ מַרְשִׁים לְעַצְמֵנוּ לְהַצְלִיחַ."
לְאָמָּנִים בְּרֵאשִׁית דַּרְכָּם. הֱיוּ סַלְחָנִים עִם עַצְמְכֶם. הַמְשִׁיכוּ בְּדַרְכְּכֶם. הַמַּאֲמָץ כְּדָאִי.
