בֶּלָה וְזוּזוּ

בֶּלָה וְזוּזוּ
מֵאֵת: אַיֶילֶת דַּיָין שְׁוַורְץ
אִיּוּרִים: עִנְבָּר הֶלֶר אַלְגָזִי

 

"בֶּלָה וְזוּזוּ נוֹלְדוּ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הַגַּעְגּוּעַ בְּלִבִּי הָיָה חָזָק כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ.

הִתְגַּעְגַּעְתִּי וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי, עַד שֶׁדְּמָעוֹת הֵצִיפוּ אֶת עֵינַי. אָז הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל רִצְפַּת חַדְרִי, לָקַחְתִּי בְּיָדִי עִפָּרוֹן וְדַף,

וְעָשִׂיתִי אֶת מָה שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת – לִכְתֹּב… וּלְצַיֵּר…

וְאָז הֵן הוֹפִיעוּ מוּלִי, בֶּלָה וְזוּזוּ, כְּמוֹ אוֹמְרוֹת לִי – אֲנַחְנוּ אִתָּךְ, בּוֹאִי נְצַיֵּר, נֶאֱסֹף עָלִים, נְטַיֵּל בַּיָּם הַנִּבָּט מִן הַחַלּוֹן,

בּוֹאִי נֶאֱסֹף אֶת דִּמְעוֹת הַגַּעְגּוּעַ וְנַהֲפֹךְ אוֹתָן לְקַרְנַיִם שֶׁל אוֹר."

 שלכם, איילת

 

 

בלה וזוזו היא סדרת סיפורים שמפגישה אותנו עם רגשות שלא תמיד פשוט להתמודד איתם,

נותנת להם מקום וביטוי ומזכירה לנו שזה בסדר להרגיש את כל הרגשות כולם.

מותר להתגעגע וחשוב גם לפחד; אפשר להרגיש קצת לב, וזה טבעי לקנא…

לפעמים צריך רק לזכור שעם געגועים לומדים לחיות,

עם הפחד לומדים להתמודד,

ואת הקנאה אפשר להפוך לחברוּת.

 

 

 

בעדינות וברגישות פורטת אַיֶילֶת דַּיָין שְׁוַורְץ על נימי הגעגוע שלנו. זהו ספרה הראשון שרואה אור,

ויחד עם איוריה הנפלאים של עִנְבָּר הֶלֶר אַלְגָזִי, שמאיירת לראשונה ספר ילדים –

הן מצליחות לגעת בעצבים החשופים של הגעגועים שלנו ליקירינו.