אֲנִי לְבַד בַּבַּיִת | הו-באק לי
'אני לבד בבית' מאת הו-בק לי נכנס למצעד הספרים המומלצים ע"י משרד החינוך. נוסח עברי: לאה נאו.
מה האסוציאציה הראשונה שלנו כשאנו שומעים את צמד המילים "לבד בבית"?
שעמום? פחד? בדידות?
נראה שהארנבת הסקרנית, שספק פלשה לבית של משפחה, ספק "נשארה לבד בבית", דווקא מכייפת.
עוברת לה מחדר לחדר ובודקת את החפצים, המזון, הלבוש של בני הבית, וגם מתנסה בפעילויות הפנאי שלהם – צופה בטלויזיה, מחפשת ספר לקריאה, מחליקה על רולר-בליידס.
האם הארנבת למדה להכיר את בני המשפחה דרך המסע שעברה בבית, או שמא למדה להכיר דווקא את עצמה?
האם מדובר בחוסר אחריות של המשפחה, או שמא הארנבת לוקה בנימוסיה?
ומה יקרה כשבני המשפחה יחזרו? האם הם ירגישו שמישהו בילה בביתם?
פעילות בעקבות הספר :
- לדבר על שעמום לעומת יצירתיות / סקרנות
- תרגיל דמיון:
- תנאי מקדים: הכל אפשרי
לגבי איזה מקום/דבר אתם הכי סקרנים?
"אם הייתם ארנבת שיכולה לפלוש לכל מקום שעולה על רוחה …. לאיזה בית/מקום הייתם בוחרים להכנס?"
מחשק ניחושים: כל ילד נדרש להביא חפץ מהבית ולהגיש למנחה בעילום שם
לאחר מכן עושים סבב שבו מציגים כל חפץ בתורו, והילדים נדרשים לענות על השאלות: "למי שייך החפץ ועפ"י מה ניחשתם?"
אחרי שמגלים למי שייך כל חפץ, הילד יכול להסביר מה הקשר הרגשי שלו לחפץ הזה או מה הוא מסמל עבורו/למה
הוא אוהב אותו.
-
ותזכורת אחרונה לסיום: שגם אנחנו, המבוגרים, לא נשכח אף פעם להיות סקרנים.
