Category / הישראלים / הספרים שלנו

ש"י עגנון
כתבה: אבירמה גולן
אירה: שרון שפיץ

"שְׁמוּאֵל יוֹסֵף צַ'צְ'קֶס שְׁמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. רַק בֶּן שש , אֲבָל כְּבָר עַכְשָׁו יוֹדֵעַ: הוּא יִהְיֶה סוֹפֵר. כְּשֶׁיִּגְדַּל, תִּהְיֶה הַכְּתִיבָה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו".

מַרִיָּה מוֹנְטֶסוֹרִי

כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה
אירה: רקל מרטין
נוסח עברי: אבירמה גולן

מַרִיָּה מוֹנְטֶסוֹרִי הֵעֵזָּה מִגִּיל צָעִיר לָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם. יַלְדָּה יְחִידָה בְּבֵית סֵפֶר טֶכְנוֹלוֹגִי לְבָנִים, נַעֲרָה יְחִידָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לִרְפוּאָה, וּלְבַסּוֹף רוֹפְאָה רִאשׁוֹנָה בְּאִיטַלְיָה.
בְּמִסְגֶּרֶת עֲבוֹדָתָהּ בְּבָתֵּי חוֹלִים הֵחֵלָּה מוֹנְטֶסוֹרִי לְפַתֵּחַ אֶת שִׁיטַת הַלִּמּוּד וְהַחִנּוּךְ הַיִּחוּדִית שֶׁלָּהּ, הַמְּאַפְשֶׁרֶת לְכָל יֶלֶד לְהִתְפַּתֵּחַ בְּדַרְכּוֹ וּלְהַאֲמִין בִּיכוֹלוֹתָיו. כָּךְ הֶעֱנִיקָה לְמִילְיוֹנֵי יְלָדִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת הַכֹּחַ לִצְמֹחַ וְלִהְיוֹת לִבְנֵי אָדָם סַקְרָנִים, עַצְמָאִיִּים וְחָפְשִׁיִּים, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.

מַטְאַטְאִים רוֹקְדִים בַּחֹרֶף

מֵאֵת הֲדַס לֵיבּוֹבִיץ'
אִיְּרָה: נֹעָה פָּארָן

חורף 1941, בית המלאכה למברשות של אוטו ווידט ברחוב רוזנטלר 39, ברלין, הומה מתקתוק מכונות ומלא ברחשי עשייה. אנשי בית המלאכה העיוורים, עמלים על הכנת המטאטאים שאולי ינקו במעט את האפלה השוררת בעיר. הספר מביא את סיפור המקום והזמן מנקודת מבטה של אליס, ילדה יהודיה שמלווה את אביה העיוור אל עבודתו דרך רחובות ברלין -בהם הם אינם רצויים- אל בית המלאכה למברשות, שהוא בית של תמיכה הדדית וקבלה, אל דמותו המאירה של אוטו ווידט בעל בית המלאכה, ואל רגעי חברות ויופי שמאפשרים לתת דרור לדמיון. זהו סיפור על טוב לב ועל אומץ, על הבחירה בבני אדם באשר הם, ועל היכולת לראות את היופי גם בעיניים עצומות.

מהטמה גנדהי
כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה
אייר: אלברט אריאס
נוסח עברי: אבירמה גולן

זֶהוּ סִפּוּר עַל יֶלֶד קָטָן עִם לֵב גָּדוֹל, יֶלֶד צָנוּעַ וּבַיְשָׁן שֶׁהָיָה לְמַנְהִיג דָּגוּל, אֲבִי הָאֻמָּה הַהָדִּית.
מָהַטְמָה ("הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה") גַּנְדְהִי, הֵחֵל בִּפְעֻלּוֹת מְחָאָה נֶגֶד הָאַפְלָיָה וּלְמַעַן שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת כְּשֶׁהָיָה עוֹרֵךְ דִּין צָעִיר בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. אָז גַּם פִּתֵּחַ אֶת תּוֹרָתוֹ, הַסַּטְיָאגְרָהָא, הִתְנַגְּדוּת פְּעִילָה אַךְ לֹא אַלִּימָה.
מֵאָז "צַעֲדַת הַמֶּלַח" הַמְּפֻרְסֶמֶת וְעַד חֲזָרָתוֹ לְהֹדּוּ, שָׁם הוֹבִיל אֶת בְּנֵי עַמּוֹ לְשִׁחְרוּר מֵעֹל הַשִּׁלְטוֹן הַבְּרִיטִי, נוֹדַע גַּנְדְהִי כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּנְהִיגִים בָּעוֹלָם, וּכְסֵמֶל הַמַּאֲבָק הָאֶזְרָחִי בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם.

דֵּיוִיד בּוֹאִי
ּכתבה: אִיסָבֶל סַנְצֶ 'ס וֶגָארָה
אירה: אָנָה אַלְבֶרֹו
נסח עברי: עֲטָרָה אֹופֶק

דֵּיוִיד בּוֹאִי הָיָה עוֹד מֵרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ "אִישׁ כּוֹכָב" – כְּשֵׁם אֶחָד מִלְּהִיטָיו. תְּחִלָּה כְּתַלְמִיד מִצְטַיֵּן בְּשִׁעוּרֵי מוּזִיקָה וּמָחוֹל בְּבֵית הַסֵּפֶר, וּבַהֶמְשֵׁךְ כְּשֶׁהֵקִים אֶת לַהֲקָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. דֵּיוִיד תָּמִיד נִפֵּץ תַּבְנִיּוֹת. כְּבוֹגֵר הָיָה לְיוֹצֵר מוּזִיקָלִי אַגָּדִי, אַחַד הַמָּעֳרָכִים בָּעוֹלָם.
הוּא הִקְסִים בִּמְיֻחָד כְּאָמָּן מְבַצֵּעַ מַדְהִים שֶׁמְּסַחְרֵר אֶת הַקָּהָל לְלֹא הֶרֶף בְּכִשָּׁרוֹן אַדִּיר, בְּתִלְבּוֹשׁוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת וּבְנוֹכְחוּת בִּימָתִית כּוֹבֶשֶׁת.

זַהָא חַדִיד
כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה
אירה: אסון עמאר
נוסח עברי: אבירמה גולן

בגיל שבע זהא חדיד עצבה לעצמה בגדים ורהיטים. בגיל עשר הצטיינה במתמטיקה, ולארך ארבעים שנה חוללה מהפכה בעולם האדריכלות.
הבניינים שהיא תכננה קראו תיגר על עולם החומר ועל חוקי הטבע, פרצו גבולות טכנולוגיים וציירו קווים רכים ומעוגלים בין ארץ לשמים.

زُها حَديد
تأليف‭: ‬إيزابِل‭ ‬سانتشِس‭ ‬فيغارا
رسومات‭: ‬أسون‭ ‬عمّار
ترجمة‭: ‬مي‭ ‬عرو

إسْتَكْشِفوا حَياةَ أُناسٍ مُبْدِعينَ، مِن مُصَمِّمينَ وَفنّانينَ وَحَتّى العُلَماء. جَميعُهُم حَقَّقوا إنْجازاتٍ عَظيمَةٍ، وَمَع ذلِكَ، كُلُّ بِداياتِهِم كانَت كَأَطفالٍ يَحْلُمونَ.
مُنذُ ٱلسَّابِعَةِ مِن عُمْرِها، بَدَأَت الصّغيرَة زُها حديد تُصَمِّمُ مَلابِسَها وَأَثاثَ غُرْفَتِها بِنَفْسِها، بَعْدَ أَرْبَعينَ سَنَةٍ، غَيَّرَتِ ٱلْبِناياتُ ٱلّتي صَمَّمَتْها زُها مَنْظَرَ عالَمِ الهَنْدَسَة وَالعَمارَة.
اسْتَخْدَمَتْ زُها كُلَّ ٱلْإِمْكانِيّاتِ ٱلتُّكْنولوجِيَّةِ وَٱلْآلِيّاتِ ٱلْمِعْمارِيَّةِ لِتُصَمِّمَ مَبانِيًا تتحدّى قوّة ٱلجاذبيّة.
هَذِهِ الضَّليعَةُ في عَلومِ ٱلرِّياضِيّاتِ وَالْعَمارَةِ وَالْفُنونِ، تَحْتَوي طَيّاتُ قِصَّتِها الْكَثيرَ مِنَ الْحَقائِقِ وَٱلصِّوَرِ.

כָּתְבָה‭:‬ אֲבִירָמָה‭ ‬גּוֹלָן
אִיְּרָה‭:‬ יָעֵל‭ ‬אַלְבֶּרְט

בֵּין עֲלֵי הַסּוּף נִצְּבָה מִרְיָם, רַגְלֶיהָ מְבוֹסְסוֹת בַּמַּיִם עַד הַבִּרְכַּיִם. הִיא הִשְׁגִּיחָה. כִּמְעַט לֹא זָזָה, בְּקֹשִׁי נָשְׁמָה. וּלְרֶגַע לֹא הֵסִירָה אֶת עֵינֶיהָ מֵאָחִיהָ הַקָּטָן. 
"אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלֶיךָ," לָחֲשָׁה.
הַיַּלְדָּה הָאַמִּיצָה הַזֹּאת הִיא מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. כְּשֶׁהוּא גָּדַל וְהָיָה לַמַּנְהִיג שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הִיא לִוְּתָה אוֹתוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בִּתְבוּנָה וּבְאַהֲבָה.
שִׁירָתָהּ, שִׁירַת נָשִׁים, מְהַדְהֶדֶת עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְהָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת כִּי אֵי שָׁם בְּיַם כִּנֶּרֶת מִסְתַּתֶּרֶת בְּאֵר סוֹדִית, בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. זוֹהֶרֶת וּמִתְנוֹצֶצֶת בְּאוֹר בָּהִיר, מְנַחֶמֶת וּמַרְגִּיעָה.

כָּתַבה: בְּרוֹנְוֶן בָּלַרְד
אִיְּרָה: לוֹרָה קַרְלִין
נֹסַח‭ ‬עִבְרִי: נִיצָה פֶּלֶד
מַחְשָׁבוֹת הֵן כְּמוֹ עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם
כמותם הן צצות ונעלמות כלעומת שבאו.
לא בכולן אנחנו מבחינים, אבל הנטייה שלנו היא לשים לב דווקא לשליליות שבהן.
מטרת המיינדפולנס היא שנבחין יותר במחשבות החיוביות ונרפה ממחשבות קודרות שממילא יחלפו להן.

סְטִיבֶן הוֹקִינְג

כָּתְבָה: אִיסָבֶּל סַנְצֶ'ז וֶגָארָה
אִיֵּר: מֵאט הַאנְט
נֹסַח עִבְרִי: עֲטָרָה אֹפֶק

בְּיַלְדוּתוֹ נָהַג סְטִיבֶן הוֹקִינְג לִבְהוֹת בַּכּוֹכָבִים וְלִתְהוֹת עַל סוֹדוֹת הַיְּקוּם. אָמְנָם מֵעוֹלָם לֹא הָיָה תַּלְמִיד מִצְטַיֵּן, אַךְ סַקְרָנוּתוֹ הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת הַטּוֹבוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה: אוֹקְסְפוֹרְד וְקֵימְבְּרִידג', עַד שֶׁהָיָה לְאַסְטְרוֹפִיזִיקַאי מַבְרִיק. הִיא גַּם הֵנִיעָה אוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת אַחַת הַתַּגְלִיוֹת הַמַּדָּעִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים: קְרִינַת הוֹקִינְג הַנִּפְלֶטֶת בֶּחָלָל מֵחֹרִים שְׁחֹרִים.