Author / gabriella

כָּתַב: קוֹבִּי יָמָאדָה
אִיְּרָה: גַּבְרִיאֵלָה בָּרוּךְ
נֹסַח‭ ‬עִבְרִי: יְהוּדָה אַטְלַס

״אַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד. כָּמוֹךָ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה אֵי פַּעַם. הַקִּיּוּם שֶׁלְּךָ בְּדִיּוּק כָּאן וְעַכְשָׁו הוּא כֹּה מֻפְלָא וְכֹה נָדִיר עַד שֶׁבָּרוּר כִּי הוא חַד-פַּעֲמִי. 
הַסִּפּוּר הַזֶּה מֻקְדָּשׁ לְכָל מָה שֶׁתַּעֲשֶׂה וּלְכָל מָה שֶׁתּוּכַל לִהְיוֹת. לְמִי שֶׁאַתָּה עַכְשָׁו וְלַיְּכֹלֶת הָאֵינְסוֹפִית הַקְּסוּמָה שֶׁטְּמוּנָה בְּךָ.״

כָּתַבה: בְּרוֹנְוֶן בָּלַרְד
אִיְּרָה: לוֹרָה קַרְלִין
נֹסַח‭ ‬עִבְרִי: נִיצָה פֶּלֶד
מַחְשָׁבוֹת הֵן כְּמוֹ עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם
כמותם הן צצות ונעלמות כלעומת שבאו.
לא בכולן אנחנו מבחינים, אבל הנטייה שלנו היא לשים לב דווקא לשליליות שבהן.
מטרת המיינדפולנס היא שנבחין יותר במחשבות החיוביות ונרפה ממחשבות קודרות שממילא יחלפו להן.

מַטְאַטְאִים רוֹקְדִים בַּחֹרֶף

מֵאֵת הֲדַס לֵיבּוֹבִיץ'
אִיְּרָה: נֹעָה פָּארָן

חורף 1941, בית המלאכה למברשות של אוטו ווידט ברחוב רוזנטלר 39, ברלין, הומה מתקתוק מכונות ומלא ברחשי עשייה. אנשי בית המלאכה העיוורים, עמלים על הכנת המטאטאים שאולי ינקו במעט את האפלה השוררת בעיר. הספר מביא את סיפור המקום והזמן מנקודת מבטה של אליס, ילדה יהודיה שמלווה את אביה העיוור אל עבודתו דרך רחובות ברלין -בהם הם אינם רצויים- אל בית המלאכה למברשות, שהוא בית של תמיכה הדדית וקבלה, אל דמותו המאירה של אוטו ווידט בעל בית המלאכה, ואל רגעי חברות ויופי שמאפשרים לתת דרור לדמיון. זהו סיפור על טוב לב ועל אומץ, על הבחירה בבני אדם באשר הם, ועל היכולת לראות את היופי גם בעיניים עצומות.

כָּתְבָה: אִיסָבֶּל‭ ‬סַנְצֶ‭'‬ס‭ ‬וֶגָארָה‭‬‭
אִיְּרָה: סְוֶטָה דּוֹרוֹשֶׁבָה
נֹסַח‭ ‬עִבְרִי‭: ‬אֲבִירָמָה‭ ‬גּוֹלָן‭    ‬

אָנָה‭ ‬פְרַנְק‭ ‬נוֹלְדָה‭ ‬לְמִשְׁפָּחָה‭ ‬יְהוּדִית‭ ‬אוֹהֶבֶת‭ ‬בְּגֶרְמַנְיָה, אַךְ‭ ‬כְּשֶׁפָּרְצָה‭ ‬מִלְחֶמֶת‭ ‬הָעוֹלָם‭ ‬הַשְּׁנִיָּה‭ ‬נֶאֶלְצוּ‭ ‬אָנָה‭ ‬וּמִשְׁפַּחְתָּהּ‭ ‬לְהִסְתַּתֵּר‭ ‬בְּמַחְבּוֹא‭ ‬סוֹדִי‭ ‬בְּאַמְסְטֶרְדָם‭.‬ כָּאן‭ ‬כָּתְבָה‭ ‬אָנָה‭ ‬אֶת‭ ‬יוֹמָנָהּ‭ ‬הַנּוֹדָע‭ ‬שֶׁבּוֹ‭ ‬תֵּאֲרָה‭ ‬בְּכִשָּׁרוֹן‭ ‬סִפְרוּתִי‭ ‬רַב‭ ‬וּבְמוּדָעוּת‭ ‬עַצְמִית‭ ‬מְרַגֶּשֶׁת‭ ‬אֶת‭ ‬חַיֶּיהָ‭ ‬מְשֻׁלְּלֵי‭ ‬הַחֹפֶשׁ‭. ‬לַמְרוֹת‭ ‬הַסֵּבֶל‭ ‬שֶׁיָּדְעָה‭ ‬עַל‭ ‬בְּשָׂרָהּ‭ ‬הִיא‭ ‬דָּבְקָה‭ ‬בֶּאֱמוּנָתָהּ‭ ‬בְּיֵצֶר‭ ‬הַטּוֹב‭ ‬שֶׁבָּאָדָם‭ ‬וְחָלְמָה‭ ‬לִהְיוֹת‭ ‬סוֹפֶרֶת‭.‬ אָנָה‭ ‬לֹא‭ ‬זָכְתָה‭ ‬לְהַגְשִׁים‭ ‬אֶת‭ ‬חֲלוֹמָהּ‭, ‬אֲבָל‭ ‬אַחֲרֵי‭ ‬הַמִּלְחָמָה‭ ‬הָיָה‭ ‬יוֹמָנָהּ‭ ‬לְאַחַד‭ ‬הַסְּפָרִים‭ ‬הַחֲשׁוּבִים‭ ‬בְּיוֹתֵר‭ ‬שֶׁל‭ ‬הַמֵּאָה‭ ‬הָעֶשְׂרִים‭,‬ וּמִילְיוֹנֵי‭ ‬קוֹרְאִים‭ ‬אִמְּצוּ‭ ‬אֶת‭ ‬דְּמוּתָהּ‭ ‬אֶל‭ ‬לִבָּם‭.‬

אוטו- אוטוביוגרפיה של דובון צעצוע
כתב ואייר: טומי אונגרר

הסופר והמאייר טומי אונגרר בחר לספר לכם סיפור שהמספר שלו הוא בעצם דובון. באמצעות סיפור חייו הנוגע ללב של אוטו הדובון מספר לנו אונגרר על אחת התקופות הקשות שידעה האנושות, תקופת מלחמת העולם השנייה.

ש"י עגנון
כתבה: אבירמה גולן
אירה: שרון שפיץ

"שְׁמוּאֵל יוֹסֵף צַ'צְ'קֶס שְׁמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד. רַק בֶּן שש , אֲבָל כְּבָר עַכְשָׁו יוֹדֵעַ: הוּא יִהְיֶה סוֹפֵר. כְּשֶׁיִּגְדַּל, תִּהְיֶה הַכְּתִיבָה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו".

כתבה: אֲבִירָמָה גּוֹלָן
איירה: נָטָלִי וַקְסְמַן שֶׁנְקֶר

נַחוּם גּוּטְמַן, הַצַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁל הַנּוֹף הָאֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי, כָּתַב לִילָדִים סְפָרִים רַבִּים וְנִפְלָאִים. הוּא כָּתַב עַל גּוּר אֲרָיוֹת בְּפָּרִיז, עַל חֲמוֹר תָּכֹל שֶׁנַּעֲשָׂה מְנַהֵל מוּזֵאוֹן, עַל תֵּל אָבִיב הָעִיר הַקְּטַנָּה וְעַל שְׁבִיל קְלִפּוֹת הַתַּפּוּזִים.
וּבְכָל הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ פּוֹתְחִים הַצִּיּוּרִים פֶּה וּמְסַפְּרִים סִפּוּר יָחִיד וּמְיֻחָד, קוֹרֵן מֵרֹב יֹפִי, וְכֻלּוֹ בִּצְבָעִים עַזִּים. סִפּוּר שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה לַחוֹל וְלַיָּם, סִפּוּר שֶׁל חִבָּה סַלְחָנִית וַחֲכָמָה לִבְנֵי אָדָם.

כתבה: דורית גני
אירה: מורן יוגב

ספורה של שרה אהרונסון לילדים בגילאי 5 ומעלה, חושף את נפשה העדינה והסוערת של שרה ואת אומץ לבה. מסע חייה הוא סיפור שופע אהבה ונדיבות, חברות-אמת ואחווה.

מַרִיָּה מוֹנְטֶסוֹרִי

כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה
אירה: רקל מרטין
נוסח עברי: אבירמה גולן

מַרִיָּה מוֹנְטֶסוֹרִי הֵעֵזָּה מִגִּיל צָעִיר לָלֶכֶת נֶגֶד הַזֶּרֶם. יַלְדָּה יְחִידָה בְּבֵית סֵפֶר טֶכְנוֹלוֹגִי לְבָנִים, נַעֲרָה יְחִידָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לִרְפוּאָה, וּלְבַסּוֹף רוֹפְאָה רִאשׁוֹנָה בְּאִיטַלְיָה.
בְּמִסְגֶּרֶת עֲבוֹדָתָהּ בְּבָתֵּי חוֹלִים הֵחֵלָּה מוֹנְטֶסוֹרִי לְפַתֵּחַ אֶת שִׁיטַת הַלִּמּוּד וְהַחִנּוּךְ הַיִּחוּדִית שֶׁלָּהּ, הַמְּאַפְשֶׁרֶת לְכָל יֶלֶד לְהִתְפַּתֵּחַ בְּדַרְכּוֹ וּלְהַאֲמִין בִּיכוֹלוֹתָיו. כָּךְ הֶעֱנִיקָה לְמִילְיוֹנֵי יְלָדִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת הַכֹּחַ לִצְמֹחַ וְלִהְיוֹת לִבְנֵי אָדָם סַקְרָנִים, עַצְמָאִיִּים וְחָפְשִׁיִּים, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.

מהטמה גנדהי
כתבה: איסבל סנצ'ס וגארה
אייר: אלברט אריאס
נוסח עברי: אבירמה גולן

זֶהוּ סִפּוּר עַל יֶלֶד קָטָן עִם לֵב גָּדוֹל, יֶלֶד צָנוּעַ וּבַיְשָׁן שֶׁהָיָה לְמַנְהִיג דָּגוּל, אֲבִי הָאֻמָּה הַהָדִּית.
מָהַטְמָה ("הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה") גַּנְדְהִי, הֵחֵל בִּפְעֻלּוֹת מְחָאָה נֶגֶד הָאַפְלָיָה וּלְמַעַן שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת כְּשֶׁהָיָה עוֹרֵךְ דִּין צָעִיר בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה. אָז גַּם פִּתֵּחַ אֶת תּוֹרָתוֹ, הַסַּטְיָאגְרָהָא, הִתְנַגְּדוּת פְּעִילָה אַךְ לֹא אַלִּימָה.
מֵאָז "צַעֲדַת הַמֶּלַח" הַמְּפֻרְסֶמֶת וְעַד חֲזָרָתוֹ לְהֹדּוּ, שָׁם הוֹבִיל אֶת בְּנֵי עַמּוֹ לְשִׁחְרוּר מֵעֹל הַשִּׁלְטוֹן הַבְּרִיטִי, נוֹדַע גַּנְדְהִי כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּנְהִיגִים בָּעוֹלָם, וּכְסֵמֶל הַמַּאֲבָק הָאֶזְרָחִי בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם.