לוּבְּנָה וְחַלּוּק

לוּבְּנָה וְחַלּוּק

 

כָּתְבָה: וֶנְדִי מֶדוּר

אִיֵּר: אֶגְנֵאַס דָּנִיֵּאל

תרגום: אֲבִירָמָה גּוֹלָן

 

לפעמים סיפורים מחכים שנים במגירה. ואז יום אחד בוקעים. כמו אבקועים זעירים.
פוסעים לאיטם על חול החיים. ואנחנו, מלוות אותם כמו דולות חרוצות ואוהבות, בביטחה לים הקוראים שלנו.
לוּבְּנָה וְחַלּוּק הוא סיפור אחד מהם.
סיפור על ילדה וילד, על חלוק מאבן, ועל חיוך שבכל פעם שנמחק פשוט מציירים אותו מחדש;
זהו סיפור על חברות אמיצה שמאירה בתוך חושך גדול; על אנשים שאין להם בית, אבל יש להם בית…
זהו סיפור שכשקוראים אותו הלב מתכווץ. ואז מתרחב. ואז שוב מתכווץ.
אנחנו גאות ונרגשות מכל צעירה או מבוגר, מכל ילדה או ילד בנפשו, שנותן לסיפורים שלנו מקום עמוק בלב
ומאחלות שאף פעם לא נפסיק להתרגש ממילים
בגלל זה אנחנו עושות את מה שאנחנו עושות, באהבה גדולה גדולה גדולה.

לגילאי 4 ומעלה. אפילו מעט צעירים יותר שאוהבים סיפורים, ציורים ולאסוף חלוקים

 

לצפייה בכתבה שהתפרסמה במגזין "מקו ועד תרבות"