חוֹר בְּצוּרָה שֶׁל אַרְנֶבֶת

מָה אָמוּר צָב לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלּוֹ פִּתְאוֹם… אֵינֶנָּה?

כְּשֶׁנָּאוָה הָאַרְנֶבֶת נֶעֱלֶמֶת וּמַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ רַק חוֹר כֵּהֶה וְחָלוּל בָּאֲוִיר, חַיִּים הַצָּב בִּמְצוּקָה.

אֵיךְ יוּכַל לְגָרֵשׁ אֶת הֶחָלָל הָרֵיק וּלְהַחְזִיר אֶת הַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ?

וּמָה אִם לֹא יַצְלִיחַ?

סִפּוּר מְרַגֵּשׁ וּמְנַחֵם עַל אָבְדָן, עַל צַעַר וְעַל הַשְׁלָמָה,

וְגַם עַל הַיְּכֹלֶת לְפַתֵּחַ חֲבֵרוּת מְרַגֶּשֶׁת וּבִלְתִּי צְפוּיָה עִם מִי שֶׁשּׁוֹנֶה מֵאִתָּנוּ.