יוֹמָנָהּ שֶׁל בְּלוֹמְקָה

יומנה של בלומקה

מאת אִיבוֹנָה חְמִילֶבְסְקָה
תרגם מפולנית: אוּרִי אוֹרְלֵב

על אודות הספר: נועה סיוון יואלי

איזו תמונה עולה בדמיונכם כשאתם חושבים על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק ?

אולי בית גדל-מידות ביום קר, וילונות פשוטים עם דוגמת פרחים, רצפה נקייה וקירות חיוורים. ואולי דמותו המוכרת של יאנוש קורצ'ק, מבעו מלא חמלה אך גם חמור במקצת. כבד ראש. או תמונה בשחור- לבן: התמונות מהמוזיאון ההוא שביקרנו בו לפני שנים, תמונות לוח יום השואה בבית הספר היסודי: כמה ילדים מחייכים, נושאים עיניהם אל המחנך המפורסם; מיטות דבוקות זו לזו בחדר הבנות ; עגלה מובילה את חפצי בית היתומים למשכנו החדש בתוך גטו וארשה.

אבל הנה תמונה אחרת:
תמונה מצוירת בצבעים רכים ומופיע בה יאנוש קורצ'אק 'האדון דוקטור' וילדים מקיפים אותו. וילדה אחת מספרת את סיפור התמונה הזו. בלומקה שמה, והיא גרה בבית היתומים הזה ברחוב קרוכמלאנה מספר 92 בוארשה. והיא כתבה יומן.

הסופרת והמאיירת הפולנייה איבונה חיימלובסקה, ניסתה להתחקות אחר חומרי המציאות שהרכיבו את עולם בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.
דרך דמותה של בלומקה, דרך ההשראה שהעניקה לה דמותו וחזונו של ההומניסט והמחנך הדגול, דרך תמונות, עדויות, קטעי טקסט ויומנים שזרה חיימלובסקה פיסות חיים וזיכרונות לכדי ספר-יומני פיוטי, אך לא יומרני, המנסה לאפשר לנו הצצה אל היום-יום של בית היתומים, אל הכבוד והאהבה ששררו שם על אף החסר והיתמות ועל החסד שהושפע שם גם בזמנים הקודרים ביותר.
תפיסתו החינוכית המהפכנית ומעוררת ההערצה של יאנוש קורצ'אק נפרטת ועולה מתוך המשפטים הפשוטים והאיורים היפים: הזכות לשמור סודות, משאלות וחלומות והצורך לומר את האמת; הפרסים, החשובים יותר מן העונשים, וזכותו של כל ילד להיות הוא עצמו, וגם להרעיש ולהשתולל.

"לגדול זו עבודה קשה", אומר האדון דוקטור ומרשה לילדים לנוח.
"הלב צריך להתאמץ במיוחד כאשר העצמות צומחות".

***

דף אחרי דף אנו מתוודעים באינטימיות אל ייחודם של הילדים:
אל זיגמוש ואל הדג שלו, ששיחרר אל הנהר, אל קוציק הקטן ואל אברמק שגילף לב מקליפת עץ; אל חנה ששרטה את כולם אבל השתנתה לטובה אחרי השיחות שלה עם 'האדון דוקטור'; אל פולה שזרעה פעם באוזן שלה גרגר אפונה ואל שימק שהיה פרחח; אל סטשיק הגבוה, שלעולם לא ישכח את הטיול שלו באווירון, ואל קוציק שנשא את הפחם שלו בסיר הלילה.

***

דמויות הילדים האלה, חזונו מלא החכמה, האנושיות והטוב של יאנוש קורצ'אק, מילותיה הפשוטות של חיימלובסקה ואיוריה העדינים – כל אלה ממשיכים ומלווים אותנו גם לאחר הקריאה, כשאנו עם עצמנו, עם ילדינו, בבית ובקהילה.

 ***

פעילות בעקבות הספר:

"מאה ילדים הם מאה אנשים אשר לא "אי פעם" ולא "עדיין לא" ולא "מחר",  אלא כבר עכשיו… היום… אנשים הם!"  יאנוש קורצ'אק 

יומנה של בלומקה הוא יומן זיכרונות שמאפשר הצצה מיוחדת, לבית מיוחד עם הרבה ערכים וכבוד.

לספר מצטרפות אסופה של גלויות מאוירות.

מטרת הגלויות היא לשתף את הקוראים בפרטים אישיים של הדמויות ולהעניק להם חוויה של מחשבה, שיח תוך כדי יצירת הדמות המתבגרת.
בכל אחת מהגלויות באסופה בחרנו ילד או ילדה מחניכי יאנוש קורצ'אק להם יוכלו הקוראים לתכנן חדר משלהם.
איך היו נראים החדרים של בלומקה, חנה, רבקה, זיגמוש א'רון וסטשק היום? איך חילחלו הערכים שספגו בבית? ואיך באו לידי ביטוי הכנות, הכבוד, הפשטות והאנושיות אותה העניק להם המחנך האהוב יאנוש קורצ'אק.