אֲנִי מְאֹהָב – קֶשֶׁת‭ ‬הָרְגָשׁוֹת‭ ‬שֶׁלִּי

קַרְנִי הוּא חַד-קֶרֶן קָטָן.

הוּא בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל בְּנֵי מִינוֹ,

אוֹ כִּמְעַט כְּמוֹתָם…

יֵשׁ לוֹ רַעֲמָה בְּצִבְעֵי קֶשֶׁת בֶּעָנָן

שֶׁמַּחְלִיפָה אֶת צְבָעֶיהָ בְּהֶתְאֵם לָרְגָשׁוֹת שֶׁלּוֹ

 

כְּשֶׁקַּרְנִי פּוֹגֵשׁ אֶת הַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ, וַרְדִּית,

יֵשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה מְשֻׁנָּה.

הוּא רוֹצֶה לְהַגִּיד לָהּ אֵיךְ הוּא מַרְגִּישׁ, אֲבָל הוּא לֹא מֵעֵז.

גַּלּוּ כֵּיצַד קַרְנִי יִלְמַד לַחְלֹק אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ!.