ארכיון הקטגוריה: השואה בראי ספרות ילדים

בשנים האחרונות התחלנו לעסוק בהוצאה לאור של ספרי שואה לילדים מתוך האמונה שכוחה של יצירה ספרותית טובה היא להציג את המציאות, לספר היסטוריה, לאפשר לשאול שאלות וכך להבין יותר.
היכולת לספר סיפור מנקודת מבט אישית, מעניקה לסיפור ההיסטורי משמעות מיוחדת ורחבה יותר.
התפקיד המרכזי שלנו ההורים ואנשי החינוך בכל הנוגע לנושא השואה הוא לעזור לילדים להבין את המידע שזורם סביבם, לענות על שאלות בצורה מדודה והכל תוך שמירה על תחושת הביטחון.

Brundibar | an Opera by Hans Krasa

Brundibar / Hans Krasa  (ברונדיבר)

מהדורה בשפה האנגלית. בקרוב בשפה העברית. 

גילאי 4 ומעלה

Brundibar-front-cover

האחים הנחושים בדעתם מגייסים לעזרתם שלוש חיות מחמד נבונות ואמיצות וכשלוש מאות חברים טובים וביחד מביסים הם את ברונדיבר וחוזרים לביתם מנצחים וגאים בליבם וחלב לאימם בידם.

ברונדיבר הוא סיפור מוסיקלי מקסים לגיל הרך המצביע על יכולתם של אומנים יחידי סגולה להתעלות מעל לזמן ולמקום ולהיות רלוונטיים גם כעבור שנות דור.

על המלחין: Hans Krasa

האנס קרזה נולד בפראג, ב1899. כבר כילד החל להלחין מוזיקה, ויצירתו הראשונה בוצעה בפומבי בהיותו בן 11. הוא למד לנגן על כינור ועל פסנתר, ומאוחר יותר למד הלחנה בברלין ובפריז. ב-1933 קרזה קיבל פרס הוקרה מדיני של צ'כוסלובקיה. למרות שהכיבוש הגרמני כבר אסר פעילות תרבותית על ידי יהודים, ב-1941 עלתה הופעת הבכורה של ברונדיבר, בהחבא בבית יתומית יהודי בפראג. קרזה נעצר לפני שהיתה לו הזדמנות לשמוע את הביצוע, ונשלח בטראנספורט לטרזנשטאט.

בטרזנשטאט מונה קרזה לאחראי ראשי על הפעילויות המוזיקליות במחנה. בעזרת אופרת ברונדיבר שהומרה לפסנתר והוברחה למחנה, ובעזרת זיכרונו ממנה, הוא ניצח על האופרה. ברונדיבר שוחזרה בטרזנשטאט ובוצעה 55 פעמים במחנה. קרזה נשלח למחנה הריכוז אושוויץ באוקטובר 1944, שם נרצח.

על האופרה

 כתבה על אופרת הילדים ברונדיבר ב'הארץ'

ברונדיבר בביצוע ילדי ביה"ס האמריקאי Walworth Barbour American International School

 

with brundibar

יומנה של בלומקה

יומנה של בלומקה | מאת איבונה חמילבסקה
תרגם מפולנית: אורי אורלב

על אודות הספר: נועה סיוון יואלי

blumka header

איזו תמונה עולה בדמיונכם כשאתם חושבים על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק ?

אולי בית גדל-מידות ביום קר, וילונות פשוטים עם דוגמת פרחים, רצפה נקייה וקירות חיוורים. ואולי דמותו המוכרת של יאנוש קורצ'ק, מבעו מלא חמלה אך גם חמור במקצת. כבד ראש. או תמונה בשחור- לבן: התמונות מהמוזיאון ההוא שביקרנו בו לפני שנים, תמונות לוח יום השואה בבית הספר היסודי: כמה ילדים מחייכים, נושאים עיניהם אל המחנך המפורסם; מיטות דבוקות זו לזו בחדר הבנות ; עגלה מובילה את חפצי בית היתומים למשכנו החדש בתוך גטו וארשה.

אבל הנה תמונה אחרת:
תמונה מצוירת בצבעים רכים ומופיע בה יאנוש קורצ'אק 'האדון דוקטור' וילדים מקיפים אותו. וילדה אחת מספרת את סיפור התמונה הזו. בלומקה שמה, והיא גרה בבית היתומים הזה ברחוב קרוכמלאנה מספר 92 בוארשה. והיא כתבה יומן.

Blumka 1.indd

***

הסופרת והמאיירת הפולנייה איבונה חיימלובסקה, ניסתה להתחקות אחר חומרי המציאות שהרכיבו את עולם בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.
דרך דמותה של בלומקה, דרך ההשראה שהעניקה לה דמותו וחזונו של ההומניסט והמחנך הדגול, דרך תמונות, עדויות, קטעי טקסט ויומנים שזרה חיימלובסקה פיסות חיים וזיכרונות לכדי ספר-יומני פיוטי, אך לא יומרני, המנסה לאפשר לנו הצצה אל היום-יום של בית היתומים, אל הכבוד והאהבה ששררו שם על אף החסר והיתמות ועל החסד שהושפע שם גם בזמנים הקודרים ביותר.
תפיסתו החינוכית המהפכנית ומעוררת ההערצה של יאנוש קורצ'אק נפרטת ועולה מתוך המשפטים הפשוטים והאיורים היפים: הזכות לשמור סודות, משאלות וחלומות והצורך לומר את האמת; הפרסים, החשובים יותר מן העונשים, וזכותו של כל ילד להיות הוא עצמו, וגם להרעיש ולהשתולל.

"לגדול זו עבודה קשה", אומר האדון דוקטור ומרשה לילדים לנוח.
"הלב צריך להתאמץ במיוחד כאשר העצמות צומחות".

***

דף אחרי דף אנו מתוודעים באינטימיות אל ייחודם של הילדים:
אל זיגמוש ואל הדג שלו, ששיחרר אל הנהר, אל קוציק הקטן ואל אברמק שגילף לב מקליפת עץ; אל חנה ששרטה את כולם אבל השתנתה לטובה אחרי השיחות שלה עם 'האדון דוקטור'; אל פולה שזרעה פעם באוזן שלה גרגר אפונה ואל שימק שהיה פרחח; אל סטשיק הגבוה, שלעולם לא ישכח את הטיול שלו באווירון, ואל קוציק שנשא את הפחם שלו בסיר הלילה.

***

דמויות הילדים האלה, חזונו מלא החכמה, האנושיות והטוב של יאנוש קורצ'אק, מילותיה הפשוטות של חיימלובסקה ואיוריה העדינים – כל אלה ממשיכים ומלווים אותנו גם לאחר הקריאה, כשאנו עם עצמנו, עם ילדינו, בבית ובקהילה.

Blumka 1.indd

לרכישה אונליין:  יומנה של בלומקה

 ***

פעילות בעקבות הספר:

"מאה ילדים הם מאה אנשים אשר לא "אי פעם" ולא "עדיין לא" ולא "מחר",  אלא כבר עכשיו… היום… אנשים הם!"  יאנוש קורצ'אק 

יומנה של בלומקה הוא יומן זיכרונות שמאפשר הצצה מיוחדת, לבית מיוחד עם הרבה ערכים וכבוד.

לספר מצטרפות אסופה של גלויות מאוירות.

מטרת הגלויות היא לשתף את הקוראים בפרטים אישיים של הדמויות ולהעניק להם חוויה של מחשבה, שיח תוך כדי יצירת הדמות המתבגרת.
בכל אחת מהגלויות באסופה בחרנו ילד או ילדה מחניכי יאנוש קורצ'אק להם יוכלו הקוראים לתכנן חדר משלהם.
איך היו נראים החדרים של בלומקה, חנה, רבקה, זיגמוש א'רון וסטשק היום? איך חילחלו הערכים שספגו בבית? ואיך באו לידי ביטוי הכנות, הכבוד, הפשטות והאנושיות אותה העניק להם המחנך האהוב יאנוש קורצ'אק.

 

גלויה מס' 1:

blumka-small2

blumka-small1

 

 

גלויה מס' 2 :blumka-small4

blumka-small3

 

גלויה מס' 3:

blumka-small6

blumka-small5

נער אחד עקשן – סיפורו של לואי פסטר

נער אחד עקשן, בהוצאת צלטנר ספרים, 2013

"אני רוצה לדעת ואני גם אדע. אדע היטב את הכול. כל פרט ופרט ביסודיות. אעבוד בעצמי. אבין בעצמי ואחר כך אלמד אחרים." (פסטר, 1839).
לואי פסטר, נער צרפתי עקשן, אשר נולד בשנת 1822, הבין את נפלאות השאלה והניסוי המדעי והניח את אחת מאבני היסוד האיתנות להתפתחות החיסון למחלות חיידקיות. באישיותו הייחודית, בנחישותו ובעקשנותו הידועה, הצליח פסטר להשתמש באויביו הגדולים של האדם – החיידקים – כנגד עצמם. דרכו וחשיבתו הלא שמרנית הקימו עליו אויבים רבים בקרב האקדמיה הצרפתית של המאה ה-19, אולם כיום ידוע כי תרומתו לעולם המדע האנושי ולחיי היומיום של כולנו הייתה מכרעת.

יאנוש קורצ'אק – רופא, סופר ומחנך פולני, אשר נולד בשנת 1878, האמין שיש לחנך את הילדים לאור דמויות מופת בהיסטוריה. קורצ'אק בוחר בסיפור חייו מעורר ההשראה של לואי פסטר כדי לפנות אל קוראיו ולומר להם: גם אתם יכולים. כל אחד יכול. Uparty Chłopiec פורסם לראשונה בפולין, בשנת 1934.
אורי אורלב, חתן פרס אנדרסן הבינלאומי לספרות ילדים ונוער, תרגם מפולנית את סיפור חייו של המדען, והוסיף אחרית דבר על הקשר האישי שלו לפסטר. בתרגום זה מקיים אורלב למעשה את צוואתו של יאנוש קורצ'אק – לספר לילדים ולהוריהם את סיפור ילדותם של אותם יחידי סגולה אשר הצליחו להשפיע על חיי כולנו.
נער אחד עקשן מאת יאנוש קורצ'אק הוא ספר ראשון בסדרה.
ענבל לייטנר, מאיירת ואנימטורית קלאסית, ליוותה את הסיפור בנגיעות פסטל ויצרה איורים מרגשים, ההופכים את הקריאה בספר למסע מאלף בהיסטוריה ולהצצה מפעימה לחייו של המדען הדגול.
נער אחד עקשן הוא תרגום חדש ועדכני לסיפור המיועד לילדים ובני נוער אשר אוהבים לדעת הרבה ולעבוד לא פחות.

פסטר-קומוניקט-צלטנר

"אמא, מי היה יאנוש קורצ'אק?"

איזו תמונה עולה בדמיונכם כשאתם חושבים על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק ?
אולי בית גדול מידות ביום קר, וילונות פשוטים עם דוגמת פרחים, רצפה נקייה וקירות  חיוורים.

ואולי דמותו המוכרת של יאנוש קורצ'אק, מבעו מלא חמלה אך גם חמור במקצת. כבד ראש.
או תמונה בשחור- לבן: התמונות מהמוזיאון ההוא שביקרנו בו לפני שנים. תמונות לוח יום השואה בבית הספר היסודי: כמה ילדים מחייכים, נושאים עיניהם אל המחנך המפורסם. מיטות דבוקות זו לזו בחדר הבנות, עגלה מובילה את חפצי בית היתומים למשכנו החדש בתוך גטו וארשה.
אבל הנה תמונה אחרת.
תמונה מצוירת בצבעים רכים ומופיע בה יאנוש קורצ'אק "האדון דוקטור" וילדים מקיפים אותו. וילדה אחת מספרת את סיפור התמונה הזו. בלומקה  שמה.  והיא גרה בבית היתומים הזה ברחוב קרוכמלאנה מספר 92 בוארשה. והיא כתבה יומן.

הסופרת והמאיירת הפולנייה איבונה חיימלובסקה, ניסתה להתחקות אחר חומרי המציאות  שהרכיבו את עולם בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.
דרך דמותה של בלומקה, דרך ההשראה שהעניקה לה דמותו וחזונו של ההומניסט והמחנך הדגול, דרך תמונות, עדויות, קטעי טקסט ויומנים שזרה חיימלובסקה פיסות חיים וזיכרונות לכדי ספר-יומני פיוטי, אך לא יומרני, המנסה לאפשר לנו הצצה אל  היום-יום של בית היתומים, אל הכבוד והאהבה ששררו שם על אף החוסר והיתמות ועל החסד שהושפע שם גם בזמנים הקודרים ביותר.

תפיסתו החינוכית המהפכנית ומעוררת ההערצה של יאנוש קורצ'אק נפרטת ועולה מתוך המשפטים הפשוטים והאיורים היפים:  הזכות לשמור סודות,משאלות  וחלומות  והצורך לומר את האמת.  הפרסים,החשובים יותר מן העונשים  וזכותו של כל ילד להיות הוא עצמו. וגם להרעיש ולהשתולל.
"לגדול זו עבודה קשה"  אומר האדון דוקטור ומרשה לילדים לנוח.
"הלב צריך להתאמץ במיוחד כאשר העצמות  צומחות".

דף אחרי דף אנו מתוודעים באינטימיות אל יחודם של הילדים:
אל זיגמוש  ואל הדג שלו, ששיחרר אל מי הנהר, אל קוציק הקטן ואל אברמק  שגילף לב מקליפת עץ. אל חנה ששרטה את כולם אבל השתנתה לטובה אחרי השיחות שלה עם 'האדון דוקטור'. אל פולה שזרעה פעם באוזן שלה גרגר אפונה ואל שימק שהיה פרחח, אל סטשיק הגבוה, שלעולם לא ישכח את הטיול שלו באווירון  ואל קוציק  שנשא את הפחם שלו בסיר הלילה.

דמויות הילדים האלה,חזונו  מלא החכמה, האנושיות והטוּב של יאנוש קורצ'אק,
מילותיה הפשוטות של חיימלובסקה ואיוריה העדינים, כל אלה ממשיכים ומלווים אותנו גם לאחר הקריאה, כשאנו עם עצמנו,עם ילדינו, בבית ובקהילה.