ארכיון מחבר: admin

‎ פְרִידָה קָאלוֹ
‎הַצַּיֶּרֶת הַמֶּקְסִיקָנִית פְרִידָה קָאלוֹ הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ
‎וְהִיא בַּת 47 בִּלְבַד, וְרַק אַחֲרֵי מוֹתָהּ זָכְתָה לִתְהִלַּת עוֹלָם. צִיּוּרֶיהָ נִמְכָּרִים בְּמִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים וּמֻצָּגִים בְּמֵיטַב הַמּוּזֵאוֹנִים. הוֹדוֹת לְאִישִׁיּוּתָהּ הַחֲזָקָה ,לְרוּחַ הַלְּחִימָה שֶׁלָּהּ וּלְאַהֲבַת הַצִּיּוּר ,הִיא הִתְגַּבְּרָה גַּם עַל מַחֲלַת הַפּוֹלְיוֹ שֶׁתָּקְפָה אוֹתָהּ בְּיַלְדוּתָהּ הַמֻּקְדֶּמֶת וְגַם עַל תְּאוּנָת דְּרָכִים קָשָׁה שֶׁאִיְּמָה בְּנַעֲרוּתָהּ לְרַסֵּק אֶת חַיֶּיהָ. הַיּוֹם הִיא וְאָמָּנוּתָהּ הַנִּפְלָאָה מְשַׁמְּשׁוֹת הַשְׁרָאָה לְנָשִׁים רַבּוֹת בָּעוֹלָם.

‎ פְרִידָה קָאלוֹ  ‎הַצַּיֶּרֶת הַמֶּקְסִיקָנִית פְרִידָה קָאלוֹ הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ  ‎וְהִיא בַּת 47 בִּלְבַד, וְרַק אַחֲרֵי מוֹתָהּ זָכְתָה לִתְהִלַּת עוֹלָם. צִיּוּרֶיהָ נִמְכָּרִים בְּמִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים וּמֻצָּגִים בְּמֵיטַב הַמּוּזֵאוֹנִים. הוֹדוֹת לְאִישִׁיּוּתָהּ הַחֲזָקָה ,לְרוּחַ הַלְּחִימָה שֶׁלָּהּ וּלְאַהֲבַת הַצִּיּוּר ,הִיא הִתְגַּבְּרָה גַּם עַל מַחֲלַת הַפּוֹלְיוֹ שֶׁתָּקְפָה אוֹתָהּ בְּיַלְדוּתָהּ הַמֻּקְדֶּמֶת וְגַם עַל תְּאוּנָת דְּרָכִים קָשָׁה שֶׁאִיְּמָה בְּנַעֲרוּתָהּ לְרַסֵּק אֶת חַיֶּיהָ. הַיּוֹם הִיא וְאָמָּנוּתָהּ הַנִּפְלָאָה מְשַׁמְּשׁוֹת הַשְׁרָאָה לְנָשִׁים רַבּוֹת בָּעוֹלָם.

‎ פְרִידָה קָאלוֹ
‎הַצַּיֶּרֶת הַמֶּקְסִיקָנִית פְרִידָה קָאלוֹ הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ
‎וְהִיא בַּת 47 בִּלְבַד, וְרַק אַחֲרֵי מוֹתָהּ זָכְתָה לִתְהִלַּת עוֹלָם. צִיּוּרֶיהָ נִמְכָּרִים בְּמִילְיוֹנֵי דּוֹלָרִים וּמֻצָּגִים בְּמֵיטַב הַמּוּזֵאוֹנִים. הוֹדוֹת לְאִישִׁיּוּתָהּ הַחֲזָקָה ,לְרוּחַ הַלְּחִימָה שֶׁלָּהּ וּלְאַהֲבַת הַצִּיּוּר ,הִיא הִתְגַּבְּרָה גַּם עַל מַחֲלַת הַפּוֹלְיוֹ שֶׁתָּקְפָה אוֹתָהּ בְּיַלְדוּתָהּ הַמֻּקְדֶּמֶת וְגַם עַל תְּאוּנָת דְּרָכִים קָשָׁה שֶׁאִיְּמָה בְּנַעֲרוּתָהּ לְרַסֵּק אֶת חַיֶּיהָ. הַיּוֹם הִיא וְאָמָּנוּתָהּ הַנִּפְלָאָה מְשַׁמְּשׁוֹת הַשְׁרָאָה לְנָשִׁים רַבּוֹת בָּעוֹלָם.

marie curie postcard 2

קטנות גדולות

IMG_6439כְּשֶׁמָּארִי קִירִי הָיְתָה נַעֲרָה צְעִירָה בְּפּוֹלִין, הִיא לֹא הֻרְשְׁתָה לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה. הַזְּכוּת לְלִמּוּדִים גְּבוֹהִים הָיְתָה שְׁמוּרָה אָז רַק לִגְבָרִים. אֲבָל הִיא לֹא וִתְּרָה וְהֶעֱדִיפָה לַעֲזֹב אֶת מוֹלַדְתָּהּ וּבִלְבַד שֶׁתּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִלְמֹד. כְּשֶׁהִתְבַּגְּרָה, זָכוּ תַּגְלִיּוֹתֶיהָ הַמַּדָּעִיּוֹת לְכָבוֹד וְלִתְהִלָּה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. מָארִי קִירִי הָיְתָה הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם שֶׁזָּכְתָה בִּפְרַס נוֹבֶּל, וְגַם זָכְתָה בּוֹ פַּעֲמַיִם: בְּפִיזִיקָה וּבְכִימְיָה. שׁוּם דָּבָר בַּחַיִּים אֵינוֹ מַפְחִיד, הִיא אָמְרָה, כְּשֶׁמְּבִינִים אוֹתוֹ.

מיהו אוטו ויידט?

  otto weidt

אוטו ויידט חלם להיות דקורטור.

נער מרדן, בן לאב מדביק טאפטים ואם עקרת בית, מתבגר אוטו בעיר הנמל רוסטוק שבצפון גרמניה, שם גם רכש את מקצועו של אביו.
ב 1906 כשהוא בן 23 אוטו פונה לפעילות פוליטית סוציאליסטית מחתרתית ומרבה להתעמת עם המשטרה ואף נעצר ומשוחרר לא לפני שריצה מספר ימים בבית מעצר בגין התנגדות לדיכוי זכויות אזרח.
ב 1912 אחרי שנישא לאלזה ונולדים להם שני ילדים עובר אוטו עם משפחתו לבירת הקיסרות הגרמנית – ברלין.
לצד פעילותו האנרכיסטית הוא גם עורך פרסומים פוליטיים חשובים ומנסה להתבסס כדקורטור.
ב 1914 פורצת מלחמת העולם הראשונה ואוטו ויידט נקרא לשירות צבאי אך בשל דעותיו הפציפיסטיות מצליח לחמוק משירות קרבי.
בין 1917 ל 1923 אוטו מתקשה להרוויח את לחמו שכן עם ראייה לקוייה ומדינה בכריסה כלכלית, הסיכוי שלך לעצב בתים של גרמנים מושפלים בחובות כספיים, די קלוש. אוטו ויידט פונה להתמחות ביצור מברשות ומטאטים.

נאמן לאידאלים שלו, הוא גם מרבה לכתוב ולערוך טקסטים פוליטיים וגם לכתוב שירים.
אני מסוגל לעשות שני דברים יחדיו:
אני יכול להפסיק
ואני יכול להשלים את מה שהתחלתי.

חיים חופשיים פרושים לפניי ואני בעצמי נתתי להם ערך…".
מתוך שיר שכתב אוטו ויידט בשנת 1917 "מבט"
האידאולוגיה הנאצית מבית מדרשו של אדולף היטלר מנצלת את המרמור והתסכול בקרב הציבור הגרמני ואת החלשות המפלגות הסוציאליסטיות ובשנת 1936כשהמפלגה הנאצית בשלטון, מקים אוטו ווידט את בית המלאכה למברשות – כשהוא כבר עיוור לגמרי.
אוטו ויידט נחוש בהתנגדותו למשטר הנאצי הרודני ומשנת 1936 ואילך מעסיק יצרן המברשות עובדי יצור חרשים ועיוורים רובם יהודים ויהודיות ועסוק באופן אובססיבי בהצלת עובדיו ובמניעת גרושם.
משנת בין השנים 1935 ועד פרוץ המלחמה גוברת החקיקה נגד יהודים והם הופכים לאזרחים סוג ב היהודים מסולקים ממקומות העבודה, מבתי הספר, עסקיהם נסגרים ורכושם מוחרם. אוטו המשיך להעסיק את פועליו ולהילחם על השבתם גם כאשר נאסר עליהם לעבוד בבית המלאכה והכל בזכות תשלומי שוחד כספי לקציני הגסטפו – האחראים על אכיפת חוקי ההמשטר הנאצי. אותן מברשות עץ ומטאטים אשר ייצרו העובדים בבית המלאכה שימשו בין יתר גם את הצבא הגרמני לניקוי כלי נשק ומכונות לוחמה ולכן הוכרז בית המלאכה כ"עסק חיוני למאמץ המלחמתי". בזכות המעמד המיוחד, מצליח אוטו ויידט לשמר במשך כמה שנים את עובדיו היהודים "החיוניים" ולמנוע את גירושם מברלין.
משנת 1943 ואילך מצטמצם כוח העבודה היהודי עד שלפני תוכנית הגירוש הסופי של יהודים מברלין, מצליח אוטו ויידט אף להסתיר כמה מעובדיו אך הם נתפסים בשל הלשנות לגסטפו על מקום המסתור.
מפעל המברשות ממשיך לייצר ולספק הזמנות של מברשות ומטאטים לוורמכט עד סוף המלחמה. בשנת 1947 הולך אוטו ויידט לעולמו ומייד לאחר מכן נסגר בית המלאכה.
בספטמבר 1971 מעניקה מדינת ישראל לאוטו ויידט את אות חסיד אומות עולם.

cd88519228Otto-Weidt-operai-sordi-ciechi

מוזיאון בית המלאכה לעיוורים

בשנת 1998 זוג סטודנטים למוזיאולוגיה מאוניברסיטה בברלין, היא אריאן קווזיגרוך – ילידת מערב גרמניה, הוא קאי גרודס, יליד מזרח גרמניה, שניהם מחפשים נושא לפרוייקט גמר ישומי. הם מאתרים את בית המלאכה הנטוש ומחליטים לתת למבקר את חווית הגילוי של המקום כפי שהם גילו אותו ומשחזרים את בית המלאכה לעיוורים כאתר זיכרון לפעולות התנגדות של אזרח גרמני לשלטון הנאצי על ידי עזרה ליהודים.
התערוכה שנקראה 'אמונה עיוורת חבויה בהקאשר מרקט' נפתחה כשנה לאחר מכן וזכתה להד בינלאומי וביקור של ראשי הועד המנהל של המוזיאון היהודי.  582b85e9d109a86964c293559d82c6d534123646c8

עוד באותה שנה מתקבלת החלטה להפוך את תערוכת הסטודנטים לחלק מתערוכת קבע וב 2001 עובר בית המלאכה לבעלות המוזיאון היהודי בברלין שהופך אותו למוזיאון המספר את עדויות הניצולים והעובדים על עזרתו של אוטו ווידט ובהמשך גם מתרחב המוזיאון ובחדרים הנוספים מוצגים גיבורים שקטים נוספים שהתנגדו למשטר הנאצי וסיכנו את חייהם בכך שהסתירו וסייעו בכל דרך אפשרית ליהודים הנרדפים. בשנת 2002 הסיפור ההיסטורי יוצא לאור ומוזיאון בית המלאכה לעיוורים ברחוב רוזנטאלר שטארסה 39 נפתח לציבור הרחב 55 שנה לאחר שנסגר.

mbow_02.jpg_maximag1036IMG_1629-1024x682

Garden diary

01/03/207

פגישת עבודה בין שמיים לאדמה.
בקרוב מסע אל צמיחה אישית בגינה האחורית של צלטנר ספרים. הגינה האקולוגית, הממוקמת בסמוך לשוק הכרמל, תשמר עקרונות של מיחזור שאריות תוצרת חקלאית.
ילדים מהסביבה יוזמנו לבקר, לעבד ערוגות, להתנסות בשימוש בדשן ממקורות טבעיים ולהנות מאכילת פרחים וירקות.17022315_1353629888028943_2062470102256917398_n

07/03/2017

ראיתי ציפור רבת יופי
הציפור ראתה אותי,
ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד
עד יום מותי.
עבר אותי אז רטט של שמש
אמרתי מילים של שלום,
מילים שאמרתי אמש
לא אומר עוד היום.
מילים: נתן זך

איור: Melodie Stacey17191137_1359083604150238_7424653556575822538_n

08/03/2017

עצה טובה: לכי יחפה. על אדמה בוצית או על עלים צעירים ורכים, העיקר, לכי יחפה.

Mia Charro :איור17201282_1361054523953146_8958480506828023215_n

14/03/2017

הגינה שלנו ים.
בימים האחרונים היינו עסוקות בניקוי האדמה החיוורת ובהעשרתה בתערובת טריה. בכניסה לחצר האחורית יצרנו גבעה קטנה. מעין 'גבעת תורמוסים' פרטית משלנו. והתורמוסים – אט אט בוקעים מהתרמילים שלהם פורחים ומלבלבים בצבע כחול עז, סוחפים ביופים
כמו גלים של ים.

איור:Molly Costello Art & Design

17523174_1389247301133868_1962128792678230383_n17264971_1368865963172002_5705363902611637173_n16807557_1344311882294077_8047851565966665849_n16999183_1355378501187415_2924965813403914972_n

תורמוס ההרים בין הספרים

16939263_1355573537834578_3770153636891270116_n

22/03/2017

אז עכשיו גם יש לנו תותים.
לא הרבה, אבל מספיק כדי לצבוע את הערוגה באדום
ולאייר לכם שייק מתוק של תותים.

איור: Phoebe Wahl

17309151_1376636129061652_8081569049332992543_n17425865_1376636155728316_7775643365355159068_n17362669_1376636182394980_1963593395971504163_n

 04/04/2017

מהי פסולת אורגנית?
איך מייצרים פסולת אורגנית?
מה זה קומפוסט? או בעברית: רקבובית. מה זה בכלל אורגני???? למה כדאי להשקיע באוכל אורגני?
סדנא יחודית בה נייצר מפלצות הזוללות פסולת אורגנית.
בתמונה: מפלצת שהכינה האמנית עורכת הסדנא Tamar Tal-El מסיר ישן של ג׳חנון.

איור:
16730133_1340720175986581_4040701305605406420_n

 

 

17796323_1390787984313133_2225042845494402280_n

17796675_1392256064166325_1182366893278948036_n 17795996_1392256150832983_7517184925329505647_n17799082_1392256154166316_2234276296069516264_n17796229_1392256204166311_4270912738029112734_n

נא להכיר: הילה נועם

הילה נועם, מאיירת ויוצרת קומיקס בוגרת בצלאל, בעלת טור קומיקס במגזין נשיונל ג'אוגרפיק קידס ומאיירת ספרי ילדים (עם עובד, מודן).

בימים אלה הילה מאיירת בצבעי אקריליק את ספר הקומיקס שכתבה ועתיד לראות אור בהוצאת עם עובד. הספר מגולל את סיפורה של תמר, ילדה סקרנית והרפתקנית, והחתול הפרוותי והשובב שלה – חוצי. תגלית מפתיעה ומאיימת מניעה את תמר לצאת למסע להצלתו של החתול שלה יחד עם חברה הטוב. בדרך היא מגלה דבר או שניים על אומץ, הקרבה, וחברות – הן אנושית והן פרוותית.

הילה משתמשת במכחולים דקים ומאיירת בדיוק מרבי ובסבלנות אין-קץ כל פרט ופרט, כל פריים ופריים. אנחנו בטוחים כי התוצר הסופי יהיה כליל השלמוּת. בהצלחה בהמשך תהליך היצירה, הילה!

ll_s

איור: הילה נועם

kk_s

איור: הילה נועם

2016-07-21 13.59.32

הילה בסטודיו צלטנר

נא להכיר: תמר טסלר

תמר טסלר, מאיירת ומעצבת גראפית. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכללת אסכולה לעיצוב ובוגרת המחלקה לתסריטאות בביה״ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

׳הנעליים של אבוקצ׳ה׳, ספר הילדים שכתבה, איירה ועיצבה בשילוב גזרי תצלומים משפחתיים, ראה אור ב-2015 בהוצאה הקנדית Groundwood Books.

בימים אלו תמר עובדת על איור ספר ילדים חדש שכתבה בשם ניקו בת המזל. גם בו הצצנו וגילינו שמדובר בקולאז' גזרי איורים מתוקים להפליא.

אז אנחנו מאחלים לך– Good Luck, Tamar בתהליך היצירה וסקרנים כבר להכיר את ניקו…

 

cover abukacha_half low

הנעליים של אבוקצ'ה, מאת תמר טסלר

6_7_low 2

הנעליים של אבוקצ'ה, מאת תמר טסלר

IMG_1742

תמר בסטודיו צלטנר

IMG_1849

הצצה ליצירה החדשה: ניקו בת המזל, מאת תמר טסלר

IMG_1979

איור: תמר טסלר

פורטרט משפחתי | קרולינה בוזיו | Carolina Buzio

לפני מספר חודשים קיבלתי בקשה מקסימה מזוג: לאייר את הרגע המשפחתי המועדף עליהם – כשהם כולם ישנים יחד במיטה הגדולה. הצעתי להוסיף שמיכת כוכבים כדי שהמרחב לא יהיה ספציפי מדי… האם זה מרחב אמיתי? אולי הם חולמים?  כך יכולתי להוסיף גם כוכב שמייצג את האח התאום של הילד, שמת מיד לאחר הלידה.

היצירה שהיוותה השראה למשפחה הזו וגרמה להם לפנות אליי היתה של זוג שמתחבק במיטה (ואני מניחה שניתן לראות את הדמיון בפרספקטיבה ובצבעים), אך ביצירה זו נבחרה טכניקה דמוית  איור ידני שמשדרת חמימות.

קרולינה בוזיו

האיור שהזמין הזוג:

   Family Custom Portrait  |  Carolina Buzio

FamilySleeping_byCarolinaBuzio-810x1024

 

האיור שהיווה השראה לזוג להזמין את היצירה הנ"ל:

Couple | Carolina Buzio

01_a_couple_byCarolinaBuzio

איך מספרים על השואה לילדים?

greta_ready איור: סשה נאומוב

לקריאת המוסף לחצו:

מוסף ליום השואה | צלטנר ספרים

כאשר מסבירים לילדים על השואה ועונים על שאלותיהם, חשוב להתמקד בסיפורי גבורה, אומץ וניצחון החלשים על החזקים, הקטנים על הגדולים, ובעיקר להטמיע מסר של חברוּת, סובלנות, תקווה ואופטימיות.
הוצאת צלטנר מציעה התבוננות לתוך ההיסטוריה, בהתאמה לגילאים שונים: סיפור על אופרת הילדים 'ברונדיבר' אשר הועלתה בגטו טרזינשטאט; סיפור על ילדה בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק, שמתארת מנקודת מבטה את משנתו של המחנך פורץ הדרך; וסיפורו של אוטו – דובון צעצוע שמספר על מאורעות המלחמה מנקודת מבטו.
המסע שבחרנו לתאר במוסף זה עובר בין סיפורים אישיים מתקופת השואה: ממקום המחבוא של משפחת פרנק בהולנד, דרך גטו טרזינשטאט בצ'כיה ובית היתומים של יאנוש קורצ'אק בפולין, ועד לסיפורם של אוטו הדובון בגרמניה והדובי של פרד בישראל.

 

מלאלה בכותרות

 

כתבה ב- NRG על 'הוא קרא לי מלאלה'  –  הסרט הדוקומונטרי

""ילד אחד, מורה אחד, ספר אחד ועט אחד יכולים לשנות את העולם", קראה יוספזאי מעל הבמה באחד מנאומיה, וזכתה לתשואות. ואם יורשה לנו להוסיף – גם מתן במה וביטוי לקול אחד, של נערה אחת – אמיצה, חכמה ודבקה במטרה, יכול לחולל שינוי. על כן, מלבד היותו סרט מעניין לצפייה העשוי לעילא, "הוא קרא לי מלאלה" הינו מסמך דוקומנטרי חשוב, הנושא עמו ערך של ממש עבור הצופים.

המתעניינים יוכלו להעמיק בסיפורה של יוספאזי בספר "מלאלה" שחיברה יחד עם פטרישיה מק'קורמיק. הספר הופיע לאחרונה במהדורה לקוראים צעירים בהוצאת צלטנר (תרגום: תמי לימון)."

כתבה נוספת בעקבות מלאלה במעריב לנוער:
"אין ספק שמדובר בגיבורה של ממש, שהגדירה מחדש אומץ אנושי מהו."
לחצו על התמונה להגדלה

Malala

לא אגדת סינדרלה

 

מתוך כתבה מאת נירית אנדרמן ב'הארץ':

"נכדתה של לינדגרן, אניקה, היא בתו של בנה לארס. גם היא סבורה כי לפרק הטראומטי בחייה של סבתה, זה של לידת בנה הבכור, היתה השפעה גדולה על יצירתה. "היא כתבה לעתים קרובות על ילדים בודדים, ילדים נטושים. ברוב הסיפורים שלה קיים גם צד אפל, והיא מעולם לא היססה לכתוב על ההיבטים הכואבים של החיים", היא מציינת.

כך סבורה גם שהם סמיט, שכתבה את סיפור חייה של הסופרת השבדית כביוגרפיה לילדים, "אגדת אסטריד – סיפורה של אסטריד לינדגרן" (צלטנר ספרים, 2015). לדבריה, "גולת הכותרת היא כמובן בילבי, שהיא יתומה מאם, אבל ישנו הספר 'מיו, מיו שלי', שהרגשתי שהוא מבוסס על השנים האלה שבהן שהה בנה במשפחה אומנת. הספר הזה מספר על ילד שחי במשפחת אומנה, אצל זוג הורים שלא אוהבים אותו. הם רצו בת אבל קיבלו בן, ועוד שובב, והם לא מצליחים להסתגל לזה. הספר מתחיל בתיאור של הילד יושב על ספסל בפארק, בועט בבקבוק בירה ומסתכל על הדירות המוארות שבהן משפחות שונות יושבות לאכול את ארוחת הערב. הוא חושב על כל הילדים המאושרים במשפחות הללו וכמֵהָ לדמות אב משלו".

ב"מיו, מיו שלי" מספקת לינדגרן לגיבור שלה מפלט מהבדידות, מהייאוש ומהפנטזיות על הורה אוהב באמצעות שד שמטיס אותו לארץ אגדית, שבה הוא פוגש את אביו, המכהן כמלך של אותה ממלכה. "אבל לינדגרן כל כך לא מטייחת את המציאות. גם כשמגיעים לממלכת הדמיון, והילד מוצא את אביו, והוא מאושר ונדמה שהכל טוב – אביו פונה אליו בשלב מסוים ואומר לו שעליו להציל את הממלכה מפני האביר האפל שייבש והשחית אותה. כלומר, הוא שולח אותו למשימה מסוכנת מאוד ותובע מבנו להפגין אחריות לגורלו של העולם", אומרת סמיט.

בדרך כלל, מבהירה סמיט, נוטים להתייחס לסיפור חייה של לינדגרן כאל אגדת סינדרלה: מישהי שגדלה בכפר, כתבה לבתה סיפור שאחר כך זכה בתחרות סיפורים ונהפכה בן לילה לכוכבת עולמית. "אבל כשכתבתי את הספר עליה, היה לי מאוד חשוב לא להעלים את הפרק הקשה הזה בחייה. הכעיס אותי שבאיזו ביוגרפיה אמריקאית שלה שקראתי, המיועדת לילדים, דילגו בקלילות מעל הפרק הזה ופשוט כתבו שכעבור ארבע שנים נולדו לה שני ילדים. התקופה הזאת היתה קו השבר של חייה, ולא מוסרי בעיני להוציא דבר כזה מביוגרפיה, גם אם היא מיועדת לילדים. אני חושבת שהטראומה של לינדגרן הפכה אותה לאדם שמסוגל להבין את ההחלטות השגויות שאנשים מקבלים לפעמים, או החלטות שהן כביכול בלתי־אפשריות, החלטות שמן הצד נראות לא פעם כדברים שלא ייעשו, כמו למסור את הילד שלהם לידיו של מישהו אחר", אומרת סמיט. "היא תמיד מראה בסיפורים שלה שלא האדם הוא רע, אלא התנאים הסביבתיים הם שהופכים אותו לכזה"."

אגדת אסטריד מאת שהם סמיט | איור: סשה נאומוב | צלטנר ספרים 2015

 

eyes