ארכיון חודשי: אפריל 2012

"אמא, מי היה יאנוש קורצ'אק?"

איזו תמונה עולה בדמיונכם כשאתם חושבים על בית היתומים של יאנוש קורצ'אק ?
אולי בית גדול מידות ביום קר, וילונות פשוטים עם דוגמת פרחים, רצפה נקייה וקירות  חיוורים.

ואולי דמותו המוכרת של יאנוש קורצ'אק, מבעו מלא חמלה אך גם חמור במקצת. כבד ראש.
או תמונה בשחור- לבן: התמונות מהמוזיאון ההוא שביקרנו בו לפני שנים. תמונות לוח יום השואה בבית הספר היסודי: כמה ילדים מחייכים, נושאים עיניהם אל המחנך המפורסם. מיטות דבוקות זו לזו בחדר הבנות, עגלה מובילה את חפצי בית היתומים למשכנו החדש בתוך גטו וארשה.
אבל הנה תמונה אחרת.
תמונה מצוירת בצבעים רכים ומופיע בה יאנוש קורצ'אק "האדון דוקטור" וילדים מקיפים אותו. וילדה אחת מספרת את סיפור התמונה הזו. בלומקה  שמה.  והיא גרה בבית היתומים הזה ברחוב קרוכמלאנה מספר 92 בוארשה. והיא כתבה יומן.

הסופרת והמאיירת הפולנייה איבונה חיימלובסקה, ניסתה להתחקות אחר חומרי המציאות  שהרכיבו את עולם בית היתומים של יאנוש קורצ'אק.
דרך דמותה של בלומקה, דרך ההשראה שהעניקה לה דמותו וחזונו של ההומניסט והמחנך הדגול, דרך תמונות, עדויות, קטעי טקסט ויומנים שזרה חיימלובסקה פיסות חיים וזיכרונות לכדי ספר-יומני פיוטי, אך לא יומרני, המנסה לאפשר לנו הצצה אל  היום-יום של בית היתומים, אל הכבוד והאהבה ששררו שם על אף החוסר והיתמות ועל החסד שהושפע שם גם בזמנים הקודרים ביותר.

תפיסתו החינוכית המהפכנית ומעוררת ההערצה של יאנוש קורצ'אק נפרטת ועולה מתוך המשפטים הפשוטים והאיורים היפים:  הזכות לשמור סודות,משאלות  וחלומות  והצורך לומר את האמת.  הפרסים,החשובים יותר מן העונשים  וזכותו של כל ילד להיות הוא עצמו. וגם להרעיש ולהשתולל.
"לגדול זו עבודה קשה"  אומר האדון דוקטור ומרשה לילדים לנוח.
"הלב צריך להתאמץ במיוחד כאשר העצמות  צומחות".

דף אחרי דף אנו מתוודעים באינטימיות אל יחודם של הילדים:
אל זיגמוש  ואל הדג שלו, ששיחרר אל מי הנהר, אל קוציק הקטן ואל אברמק  שגילף לב מקליפת עץ. אל חנה ששרטה את כולם אבל השתנתה לטובה אחרי השיחות שלה עם 'האדון דוקטור'. אל פולה שזרעה פעם באוזן שלה גרגר אפונה ואל שימק שהיה פרחח, אל סטשיק הגבוה, שלעולם לא ישכח את הטיול שלו באווירון  ואל קוציק  שנשא את הפחם שלו בסיר הלילה.

דמויות הילדים האלה,חזונו  מלא החכמה, האנושיות והטוּב של יאנוש קורצ'אק,
מילותיה הפשוטות של חיימלובסקה ואיוריה העדינים, כל אלה ממשיכים ומלווים אותנו גם לאחר הקריאה, כשאנו עם עצמנו,עם ילדינו, בבית ובקהילה.