מַחְשָׁבוֹת צִמָּאוֹן | אורי אורלב

thirst

מחשבות צימאון | מאת אורי אורלב

איירה: ענבל לייטנר

בשנת 1952 כתב אורי אורלב את סיפורו הראשון, "מחשבות צימאון", בקיבוץ גניגר. סיפורו של הגיבור, המגולל כמה מחוויותיו, קשור למציאות ולדמיון, לחברות ולמתחים, להתמודדות עם הזולת ולראשית האהבה. בסיפור זה מוצגת ההוויה הסבוכה של חברת ילדים, הטומנת בחובה אמת אוניברסאלית שאיננה משועבדת לזמן ולמקום, ואולי זהו פשר עוצמתו של הסיפור גם כיום, ככלות שנים כה רבות מהזמן שבו נכתב.

היצירה הקצרה מאויירת בפשטות ציורית. הטקסט מעורר בקרב קוראיו שאלות מעניינות, ובמקביל לו האיור, המשתמש בצבע רך וחדגוני, מוסיף לכתוב מגע אנושי ומאפשר לנוח בין המילים.

מחשבות צימאון מיועדות לילדים צעירים ובוגרים גם יחד, אבל גם בני נוער ומבוגרים יפליגו בהן.